מאמרים וקישורים

"ילדי גירושין" – האם יש לישראליים יתרון?
מאת ד"ר סוזן זיידל, פסיכולוגית

רוב הידע שלנו על "ילדי גירושין" מבוסס על מחקרים שנעשו בחו"ל – בצפון אמריקה ובמדינות אחרות בעולם. מניחים שהתופעות הן אוניברסליות וקיימות גם בישראל. אין ספק שגירושין מהווים משבר לכל בני המשפחה, כולל ילדים בכל הגילאים.
לאחר תקופת הסתגלות, הרוב הגדול של ילדי גירושין מתאוששים ומתפקדים כמו ילדים שלא חוו גירושין. אף על פי כן, 20 – 25% מהילדים ממשיכים להראות אותות מצוקה במשך שנים רבות – בעיות נפשיות, לימודיות וחברתיות. אצל חלק מהם, הבעיות נגררות לשנות הבגרות שלהם למרות שהם היו ילדים קטנים בעת הגירושין (ולרשטיין, לואיס ובלקסלי, 2001).

אין בידינו מספיק נתונים מחקריים מהארץ, אך אני נוטה להאמין שבתרבות שלנו ובתנאי החיים שלנו, ישנם גורמים העשויים למתן את ההשלכות השליליות של גירושין על הילדים ובכך להקטין את מספר הנפגעים. דעה זו מבוססת על הערכתי, שבארץ, ילדים נתקלים בפחות מצבים הגורמים ללחץ נפשי (stressors)
- מצבים הנלווים לגירושין. כמוכן, לילדים בארץ יש יותר מקורות תמיכה מאשר ל"ילדי גירושין" בצפון אמריקה. המצב הנפשי של ילד, כמו של מבוגר, מושפע ממספרם ומעוצמם של הלחצים ומהיקף התמיכה שהוא מקבל מהסביבה (תמיכה רגשית, כלכלית וכדומה).
ברצוני לציין שאין הוכחות מחקריות להבדלים המתוארים להלן והתייחסויות אלה הן השערותבלבד.

הבדלים במספר האירועים הגורמים ללחץ נפשי
בישראל, אנשים נוטים ליציבות רבה יותר במקום מגוריהם, אולי בזכות הנטייה לרכוש דירה ולא לגור בשכירות תקופות ארוכות. יציבות במקום המגורים, חוסכת ל"ילדי גירושין" שינויים נוספים הכרוכים במעבר ממקום למקום – בית ספר חדש, שכונה חדשה, נתק מחברים ואיבוד הביטחון שנובע מאי-יציבות סביבתית.

בנוסף, ממדיה הקטנים של מדינת ישראל מגבילים את המרחקים האפשריים בין שני בתי אב של "ילדי גירושין". כל עוד ההורים גרים בארץ, המרחק הפיזי ביניהם לא יהיה גדול כל-כך. אמנם נתק מההורה שלא גר עם הילדים אינו תוצאה של מרחק בלבד, אך מרחק גיאוגרפי עשוי להשפיע על אופי הקשר ועל תדירות הקשר: הורה-ילד.
המציאות בארץ שונה מהמצב בחו"ל בנקודה זאת. הקשר עם אחד ההורים או אובדן הקשר בעקבות גירושין, הינו גורם רב השפעה על מצבו הנפשי ועל הסתגלותו של הילד לאחר הגירושין.

בזכות היציבות במקום המגורים, וגם בזכות התרבות הישראלית ששמה את צורכי הילדים בראש סולם העדיפויות של ההורים,
ילדי גירושין בארץ חווים פחות שינויים הנלווים לגירושין, כמו העתקת מקום מגורים מעיר לעיר, בית ספר חדש, שכונה חדשה ונתק מחברים קודמים. היציבות הסביבתית "מרפדת" את הלם הגירושין ושומרת על תחושת יציבות וביטחון אצל הילדים.

הבדלים במספר מקורות תמיכה
נראה לי שבישראל, המשפחה המורחבת נמצאת, לעיתים קרובות יותר, בקרבת מקום המגורים של המשפחה הגרושה ומספקת לה תמיכה (כלכלית, רגשית וחברתית) מאשר במצבי גירושין בצפון אמריקה. הסיוע מהמשפחה המורחבת עשוי להקל, במידה מסוימת, על ההורים הגרושים ועל ילדיהם כאחד.

שיעור הילודה בארץ
גבוה יותר מאשר בצפון אמריקה ובממוצע, פחות "ילדי גירושין" בארץ הם ילדים יחידים במשפחה. תחושת הבדידות ש"ילדי גירושין" חווים בכל מקום, פוחתת כאשר יש אחים נוספים במשפחה.

גורמים נוספים
גורמים אישיותיים של הילד: תכונות אופי, עצמת האגו והמצב הנפשי שלו בעת הגירושין משפיעים גם הם על יכולת ההתמודדות שלו עם משבר הגירושין. ניתן להניח שבהשפעתם של גורמים אלה לא קיימים הבדלים מהותיים בין ילדים ישראליים לבין ילדים הגרים בחו"ל.

גורמים נוספים
המשפיעים על מצבם הנפשי של "ילדי גירושין" הם: המצב הנפשי של ההורה המשמורן (ההורה שהילדים גרים אצלו) והתפקוד
ההורי של שני ההורים (מילוי תפקידם כהורים) וכן מידת הימשכותם של הקונפליקטים בין שני ההורים. המצב הנפשי של ההורה המשמורן, גם הוא מושפע מכמות הלחצים הנלווים לגירושין ומהיקף התמיכה הרגשית, הכלכלית והמעשית מקרובי משפחה ומחברים. אני נוטה להאמין שהמשפחה המורחבת בישראל נמצאת קרוב יותר, מעורבת יותר ותומכת יותר במישור החברתי והמעשי, מאשר המשפחה המורחבת של הורים גרושים בחו"ל. מצב זה עשוי להקל על ההתמודדות של ההורה המשמורן הישראלי, ובכך להקל גם על ילדיו.

למרות התמיכה המשפחתית הרבה יותר בישראל, מידת הקונפליקטים בין ההורים עשויה להיות גבוהה יותר בגלל המערכת
המשפטית בישראל. הצורך בהסכמה כתנאי להשגת גט מקשה על תהליך הגירושין בישראל ויוצר קונפליקטים בין בני-הזוג. בנוסף, מרוץ הסמכויות בין הערכאה האזרחית לבין הערכאה הדתית מגביר את השימוש בהתדיינות משפטית ונוטה להסלים קונפליקטים בין בני-הזוג.
בחו"ל, מעודדים ואף מחייבים זוגות לנסות ליישב סכסוכים באמצעות הליך של גישור, דרך שמפחיתה את מידת העוינות והקונפליקטים בין בני-הזוג בתקופת הגירושין.

לאור מורכבות העניין, ובהעדר מחקר משווה, לא ברור אם מצבם של "ילדי גירושין" בישראל שונה באופן משמעותי ממצבם של "ילדי גירושין" בצפון אמריקה או במקומות אחרים בעולם.אילו היינו מצליחים להפחית את מידת העוינות והקונפליקטים בין ההורים המתגרשים,
באמצעות השימוש בגישור וביישום שינויים במערכת המשפטית, "ילדי הגירושין"בישראל היו "נהנים" מתנאים טובים יותר יחסית, שעשויים היו "לרכך את המכה" ולסייע להם בהתמודדות טובה יותר עם גירושי הוריהם.

רצוי שהיועץ החינוכי יהיה מודע לשירותי הגישור בקהילה ולמקרים שבהם הליך הגישור עשוי להועיל (זיידל, 2004). אני רואה בכך טיפול מונע וסיוע בלתי ישיר למשפחות הנמצאות בשלבי פירוד וגירושין.

מקורות
וולרשטיין, ג'., לואיס, ג'. ובלקסלי, ס. גירושין והשפעתם על הילדים בבגרותם. מטר, 2001.

זיידל, ס. להתגרש
ולהישאר חברים. הסכמות, 2004.